למה צריך צוואה?

רבים חוששים להתמודד עם השאלה "מה יהיה אם?" בכל הנוגע לחלוקת רכושם לאחר מותם. יש כאלה, כמו רבים אחרים, אשר סומכים על המחוקק שהוא כבר עשה את העבודה עבורם והסדיר את הסידורים הכלכליים הראויים לאחר מותם.

אכן, חוק הירושה, התשכ"ה – 1965, הסדיר מנגנונים שונים אודות ירושתו של אדם והגדיר מה סדר היורשים של אדם בהתאם לקרבה המשפחתית אליו. כך למשל, כלל ידוע הוא שבמותו של אדם נשוי + 2 ילדים לדוג', יורשת הרעייה מחצית מרכושו ואת המחצית השנייה יורשים 2 הילדים שווה בשווה (כלומר – כל אחד רבע).

אך – מה קורה אם 2 הילדים הם קטינים בני 4? האם הם עדיין יורשים כ"א חלק מדירת המגורים בה ממשיכה להתגורר האם האלמנה? האם חלק מהדירה נרשמם על שמם בטאבו? ומה קורה אם האם רוצה למכור את הדירה ולעבור לגור בדירה קטנה יותר – האם היא נזקקת להסכמת ילדיה הקטינים? התשובה: חיובית. יהיה צורך לקבל הסכמה של בית המשפט למכירת הדירה, דבר אשר יסרבל את המכירה.

מצב דומה הוא כאשר אותם 2 קטינים יורשים כל אחד חלק מן הכספים המופקדים בקופות בהן חסך האב. האם אמם תוכל לעשות שימוש בכספים אלה כראות עיניה (אף לטובת ילדיה) או שמא חלקם של הילדים בכספים אלה יהיה מוגבל לביקורת בית המשפט? במקרה כזה, האם תהיה מוגבלת מאוד מלעשות שימוש בכספים והיא תצטרך כל פעם לקבל אישור מבית המשפט, דבר שיקשה ויעיק בפרט במציאות של אובדן בן הזוג המביא עמו תקופה לא קלה.

ומה קורה באותו מקרה אם הילדים היורשים הנם בגירים ולא קטינים? לכאורה, מבחינה משפטית, אם כל אחד מהם ירש חלק מדירת המגורים, אזי כל אחד מהם יכול לבקש את "פירוק השיתוף בדירת המגורים" אשר משמעותו, פעמים רבות, מכירה כפויה של הדירה וחלוקת תמורתה בין האם ו 2 ילדיה. כלומר – המשמעות הנה פינוי האם מן הבית או לחילופין רכישת חלקם של ילדיה ע"י האם בכספה.

ומה קורה כאשר בני זוג שלהם 2 ילדים, ערך טרם שנת 2005 צוואות הדדיות בהן כל אחד הוריש לבן זוגו את מלוא רכושו (מתוך הנחה שבן הזוג שיישאר בחיים יוריש בהמשך את רכושו לילדיהם המשותפים), ובן הזוג שנותר בחיים מקים משפחה חדשה ועורך צוואה חדשה שבה הוא מוריש את רכושו (כולל מה שירש מרעייתו המנוחה) לרעייתו החדשה וילדיה? חשוב להבין שכאן יש בעיה קשה, כי בן הזוג שנפטר מן העולם הסתמך בשעת כתיבת הצוואה שלו, על כך שהרכוש שהוא יוריש יישאר בגדרי משפחתו וילדיו, ואילו בן זוגו מפר הסתמכות זו. כיצד ניתן להגן על בן הזוג המנוח? (על כך בהרחבה במאמר "צוואה הדדית – הביטחון שלך והשקט לילדיך").

לכל אותם מקרים שפירטנו נותנת הצוואה מענה באמצעות מנגנונים משפטיים המפורטים בה. כך למשל, ניתן להתנות בצוואה שבן הזוג יירש את בן הזוג המנוח, אולם אם לאחר מכן יערוך צוואה שאיננה לטובת ילדיהם המשותפים, אזי הוא יצטרך להשיב את מה שקבל לידי הילדים המשותפים.

אלמנה אשר פותחת פרק ב' בחייה עם בן זוג חדש (ללא נישואין), יכולה להבטיח באמצעות הצוואה כי מלוא רכושה יועבר לילדיה לאחר מותה ולא לבן זוגה החדש. גם כאן המשמעות היא אדירה לאור התרככות והקלת התנאים שבהם בית המשפט מכריז על בני זוג ידועים בציבור. ידוע בציבור, עפ"י חוק הירושה, יורש כמו בן זוג נשוי.

הצוואה נותנת פיתרון כאשר אחד מן הילדים היורשים איננו ילד רגיל אלא סובל מאיזושהי הפרעה קוגניטיבית. במקרה כזה ניתן להקים בצוואה "נאמנות" לטובת אותו ילד יורש, שתנוהל ע"י אחיו או ע"י נאמן אחר עפ"י כללים ברורים שינחה המצווה. כך ניתן יהיה מצד אחד לדאוג לכל מחסורו של אותו ילד, ומצד שני להבטיח שהכספים שיירש ישמשו אך ורק את טובתו.

חוק הירושה קובע שילד אשר נמסר לאימוץ יורש את הוריו הביולוגיים (ולא להפך). הצוואה מאפשרת להורים הביולוגיים ליצור מנגנון חוקי אשר ימנע את הורשת נכסיהם לאותו ילד אשר מסרו לאימוץ.



הצוואה מאפשרת לבני זוג להורות אם ח"ח ילכו לעולמם שניהם יחדיו, מי הם מבקשים מבית המשפט שישמש אפוטרופוס לילדיהם הקטינים. בתי המשפט נוטים להתחשב בהוראה זו אך אינם מחויבים לה.

באמצעות הצוואה ניתן לערוך תכנון מס נכון, כאשר מי שיש לו מס' נכסים יכול לייחד באמצעות הצוואה נכסים לכל אחד מילדיו, וזאת במקום להוריש לכל אחד ואחד מהם חלק מכל אחד ואחד מהנכסים שברשותו. לפעולה כזו משמעות אדירה בחיסכון במיסים.

הצוואה מאפשרת להוריש על תנאי: לדוג' להוריש את הדירה לילדים, אך במקביל להבטיח את זכותו של בן הזוג, אשר ירש חלק מן הדירה, להתגורר בדירה עד ליום מותו או לקבל חלק מדמי השכירות שלה כדי לממן לעצמו דיור מוגן או מוסד סיעודי.

לבסוף (אם כי המאמר כלל אינו ממצה את כל האפשרויות שיש בחיים), הצוואה מאפשרת לקבוע מנגנון של "יורש אחר יורש" – כלומר לקבוע מה ייעשה עם הירושה לאחר מותו של מי שירש אותה (העברת דירה לבנים ומשם אל הנכדים וכו').



*הכותב הנו עו"ד ממשרד שי רשף משרד עו"ד העוסק בעריכת צוואות.



מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.